עששת אצל ילדים: איך מזהים, מטפלים ומונעים?

עששת אצל ילדים יכולה להתחיל בשקט, בלי כאב ובלי חור שאפשר לראות בעיניים. לפעמים הסימן הראשון הוא כתם לבן או חום על השן, ולפעמים מגלים את הבעיה רק בבדיקה. ככל שמזהים אותה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להסתפק בטיפול פשוט ושמרני יותר.

גם שן חלבית זקוקה לטיפול. שיני החלב עוזרות לילדים ללעוס ולדבר, שומרות מקום לשיניים הקבועות ומשפיעות על איכות החיים. עששת שאינה מטופלת עלולה לגרום לכאב, לזיהום ולקושי באכילה או בשינה.

מה זה בעצם עששת בשיניים?

עששת היא תהליך שבו השן מאבדת בהדרגה מינרלים. חיידקים שנמצאים ברובד שעל השיניים מפרקים סוכרים ופחמימות מהמזון ומייצרים חומצות. כשהשיניים נחשפות לחומצה שוב ושוב, שכבת האמייל נחלשת.

בשלב מוקדם אפשר לעיתים לראות כתם לבן וגירי, עוד לפני שנוצר חור. אם התהליך ממשיך, נוצר חלל בשן. בשלב הזה צחצוח לבדו כבר לא יכול להחזיר את מבנה השן שאבד, ונדרשת בדיקה של רופא שיניים.

מה מיוחד בעששת אצל ילדים?

שיני החלב קטנות יותר מהשיניים הקבועות, והעששת עלולה להתקדם בהן במהירות יחסית אל החלק הפנימי של השן. ילדים צעירים גם תלויים בהורים לצורך צחצוח טוב, ולעיתים אוכלים או שותים בתדירות גבוהה לאורך היום.

עששת שמופיעה אצל תינוקות וילדים קטנים נקראת עששת הגיל הרך. בעבר כינו אותה לעיתים "עששת בקבוק", מפני שאחד מגורמי הסיכון הוא הירדמות עם בקבוק חלב, תמ"ל, מיץ או משקה ממותק. הבעיה אינה נובעת מבקבוק יחיד, אלא מחשיפה חוזרת של השיניים לסוכרים, במיוחד בלילה, כשהפרשת הרוק פוחתת.

עששת אינה גזירת גורל ואינה מעידה בהכרח שההורים עשו משהו לא נכון. הסיכון מושפע משילוב של הרגלי אכילה, חשיפה לפלואוריד, איכות הצחצוח, מבנה השיניים והנטייה האישית של הילד.

איך מזהים עששת אצל ילדים?

כדאי לשים לב לשינויים הבאים:

• כתמים לבנים וגיריים, במיוחד סמוך לקו החניכיים.
• כתמים צהובים, חומים או שחורים שאינם יורדים בצחצוח.
• חור נראה לעין או מקום שבו אוכל נתקע שוב ושוב.
• רגישות למתוק, לקור או לחום.
• כאב בזמן אכילה, כאב שמופיע בלילה או הימנעות מלעיסה בצד מסוים.
• נפיחות בחניכיים, פצעון ליד השן או נפיחות בפנים.

לא כל עששת נראית לעין, ולא כל שן עם עששת כואבת. חורים בין השיניים, למשל, מתגלים לעיתים רק בבדיקה ובצילום מתאים. לכן לא כדאי לחכות לכאב. במקרה של נפיחות בפנים, חום, כאב חזק או קושי בבליעה יש לפנות בהקדם לבדיקה.

איך מנקים עששת בשיניים, והאם יש טיפול טבעי בעששת?

צחצוח נכון מסיר רובד חיידקים ועוזר למנוע עששת חדשה, אבל הוא אינו "מנקה" חור שכבר נוצר. גם טיפול שיננית יכול להסיר רובד ואבנית, לחזק את הרגלי הניקוי ולסייע במניעה, אך השיננית אינה מחליפה טיפול של רופא בעששת פעילה.

בשלב מוקדם מאוד, כשיש נגע שטחי שעדיין לא הפך לחור, רופא השיניים עשוי להמליץ על פלואוריד, שינוי בהרגלי האכילה, שיפור הצחצוח ומעקב. במקרים מתאימים אפשר לעצור את התקדמות הנגע ואף לעודד החזרת מינרלים לשן.

אין טיפול טבעי בעששת שמצמיח מחדש חלק מהשן שכבר נהרס. שמן, סודה לשתייה, צמחי מרפא ותכשירים ביתיים אינם תחליף לאבחון ולטיפול. הם עלולים לטשטש כאב לזמן קצר, בזמן שהעששת ממשיכה להתקדם.

איך מטפלים בעששת אצל ילדים?

הטיפול נקבע לפי עומק העששת, מצב השן, גיל הילד, הסיכון להתפתחות חורים נוספים והיכולת לשתף פעולה. לא כל כתם דורש סתימה, ולא כל חור מטופל באותה דרך.

אפשרויות הטיפול הנפוצות כוללות:

• פלואוריד ומעקב: מתאימים לעיתים לנגע התחלתי שעדיין לא נוצר בו חור.
• איטום חריצים: שכבת חומר דקה שמגינה על החריצים בשיניים האחוריות. האיטום משמש בעיקר למניעה, ובמקרים מסוימים גם לנגע התחלתי שאינו מחורר.
• סתימה: כאשר נוצר חור, מסירים או אוטמים את הרקמה הפגועה בהתאם למצב השן ומשחזרים את האזור בחומר מתאים.
• טיפול במוך השן וכתר: אם העששת עמוקה והגיעה קרוב למוך השן או פגעה בו, ייתכן צורך בטיפול פנימי ובשחזור שמגן על השן.
• עקירה: נשקלת כאשר אי אפשר לשקם את השן, כשיש זיהום משמעותי או כשהשארתה בפה עלולה לגרום נזק.

את האבחון והטיפול מבצע רופא שיניים, ובמקרים רבים כדאי לפנות אל רופא שיניים לילדים. לשיננית יש תפקיד חשוב בניקוי מקצועי, בהדרכת צחצוח ובהפחתת גורמי הסיכון, אך היא אינה מבצעת סתימות או טיפולי מוך.

האם הטיפול כואב, ואיך עוזרים לילד להירגע?

המטרה היא לבצע את הטיפול בלי שהילד יסבול מכאב. כשצריך, משתמשים באלחוש מקומי. לעיתים מורחים תחילה חומר מאלחש על החניכיים ורק לאחר מכן נותנים את זריקת ההרדמה. בזמן הטיפול הילד עשוי להרגיש לחץ, מגע או רטט, גם כשהאזור רדום.

החוויה תלויה גם באופן שבו מכינים את הילד. רופא שמנוסה בטיפול בילדים מסביר את הדברים במילים שמתאימות לגיל, מציג את הכלים בהדרגה ונותן לילד תחושת שליטה. אם הילד חושש מאוד או מתקשה לשתף פעולה, מדברים מראש עם הרופא על דרכי הרגעה שמתאימות לגילו, למצבו הרפואי ולהיקף הטיפול.

מניעת עששת אצל ילדים מתחילה בבית

כמה הרגלים פשוטים יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לעששת:

• מתחילים לצחצח עם בקיעת השן הראשונה ומצחצחים פעמיים ביום.
• משתמשים במשחת שיניים עם פלואוריד: עד גיל 3 בכמות זעירה, בגודל גרגר אורז, ומגיל 3 עד 6 בכמות בגודל אפונה.
• הורה מצחצח או משלים את הצחצוח כל עוד הילד אינו מצליח לנקות היטב לבד.
• מנקים בין שיניים שנוגעות זו בזו בעזרת חוט דנטלי או אמצעי אחר שהומלץ לילד.
• מצמצמים את תדירות החטיפים והמשקאות המתוקים, ומעדיפים מים בין הארוחות.
• לא משכיבים ילד לישון עם בקבוק חלב, תמ"ל, מיץ או משקה ממותק בפה.
• מגיעים לבדיקות בתדירות שקובע רופא השיניים לפי גיל הילד ורמת הסיכון שלו.

מומלץ לקבוע את הביקור הראשון אצל רופא השיניים עם בקיעת השן הראשונה, ולא יאוחר מגיל שנה. בביקורים השגרתיים אפשר לזהות סימנים מוקדמים, לבדוק אם יש צורך בפלואוריד או באיטום חריצים ולקבל הנחיות שמתאימות לילד.

הדרכה נכונה יכולה לחסוך טיפולים בהמשך

במרפאת ק&ג בירושלים מדריכים את ההורים ואת הילדים איך לצחצח, כמה משחה לשים ואיך לשפר את הרגלי האכילה בלי להפוך כל ארוחה למאבק. ההדרכה מותאמת לגיל הילד, למצב השיניים ולרמת הסיכון שלו לעששת.

אם הבחנתם בכתם, ברגישות או בכאב, כדאי לקבוע בדיקה ולא לחכות שהבעיה תחלוף מעצמה. לקביעת בדיקה והתייעצות אפשר להתקשר למרפאה בטלפון 02-625-0870.

שאלות נפוצות על עששת אצל ילדים